יום שלישי 24.09.24
יום אחרון שלנו בארה"ב. הטיסה בתשע בלילה. התארגנו לנו בנחת. חזרנו אחרי ארוחת הבוקר וחיכינו קצת בחדר. דיברנו עם אהוד וניסינו להשיג את אווילין ומרים טלפונית אבל הן לא ענו. חבל.
ראיתי שיש בדרך, עם סטיה קלה בלבד מהאוטוסטרדה, גן בוטני שמומלץ לבקר בו אז החלטנו לנסוע אליו.
עברנו את נהר Delaware וראיתי את השפל בגובה המים. הנהר נראה יבש עם איים שנוצרו מחוסר המים. מראה עצוב.
הגענו
אל The Frelinghuysen Arboretum בניו-ג'רסי.
משמעות המילה Arboretum: גן בוטני יערני המתמקד באיסוף, תצוגה ומחקר של עצים או שיחים בלבד ולא במיני צמחים קטנים כמו גן בוטני רגיל.
כאן היה פעם ביתם הכפרי של George Griswold Frelinghuysen ואשתו, שרה Ballantine Frelinghuysen, והיה ידוע בתור חוות .Whippany בני הזוג Frelinghuysen הזמינו את משרד האדריכלים בבוסטון, Rotch & Tilden, לבנות בית קיץ ובית כרכרה.
George Frelinghuysen (1851-1936) היה עו"ד המתמחה בדיני פטנטים וזכויות יוצרים. בשנת 1881 התחתן עם שרה Ballantine (1858-1940) . המקום נבנה כמגורי קיץ והם בילו כאן 40 קיצים. הבת שלהם, מטילדה, ירשה את הנכס והתגוררה בו עד מותר ב 1968.
הגנים, החממה ובעלי החיים סיפקו למשפחה מזון, פרחים ומוצרי חלב מחודש מאי עד ספטמבר. בשאר חודשי השנה פרחים ומוצרי חלב נשלחו פעמיים בשבוע בתחילה לביתם בניוארק ולאחר מכן לביתם בניו-יורק.
נראה שעכשיו הבניין כאן הוא מרכז קהילתי והיום היה בו מפגש נשים.
לקחנו מפה שמצאנו באחד המעמדים, אבל לא ממש ידענו לאן ללכת. התיעצתי עם בחורה שישבה לה בנחת ליד שולחן בגינה וקראה. היא הראתה לי במפה בערך לאיזה אזור לכוון.
![]() |
| אבי מצלם את הפרח הסגול |
![]() |
| אבי מצלם את האיטרובלים |
![]() |
| כיסאות לזכר |
![]() |
| שורשי עץ נרחבים |
![]() |
| הממטרות חסמו את המשך השביל |
גננים טיפלו ושיפצו את הגן. הצלחנו להימנע מלהירטב מהממטרות ולהגיע לגן הורדים בדרך עוקפת.
![]() |
| מבט לבית האחוזה |
![]() |
| כמו עץ הערבה הבוכיה רק עלים שונים |
למרגלות עצים ראינו סתוניות ענקיות. ממש גדולות.
![]() |
| על שרכים |
על המדשאה הגדולה היו די הרבה ציפורים American Robin = אדום חזה אמריקאי לא דומה לאדום החזה שאצלנו. האמריקאי שיך למשפחת הקיכלים. אדום החזה "שלנו" הוא אדום חזה אירופאי, ושייך למשפחת החטפיתיים. הם אוכלים תולעים, חרקים – וגם פירות יער שונים. כאן הם נראו עסוקים בלמצוא אוכל בין עלי הדשא.
| אדום חזה אמריקאי |
נכנסנו לWalmart שכונתי וקנינו מיץ אבטיח+ענבים+אגס והיה ממש טעים. 1.75 ליטר בקושי סיימנו. שקנינו כשחיפשנו היכן לאכול. כי ממה שראיתי בגוגל נראה לי שבטרמינל B אין כל כך מה לקוות לאכול.
![]() |
| מיץ אבטיח טעים |
![]() |
| מהאינטרנט - בדיוק כמו שזה |
מכיוון שלא היה היכן לשבת חיפשנו בחוץ מקום מוצנע למכונית ומצאנו ממול מגרש חניה קטן וריק שהתאים לנו לחנות בו ולאכול. האוכל היה מאד טעים.
היה לנו קושי למצוא את מקום החזרת הרכב של הרץ, או יותר נכון כיצד להיכנס לחניון עם המכונית. הוויז היה מאד לא ברור הפעם. גם השילוט לא היה ברור. לבסוף הצלחנו להגיע. ומהחנייה הלכנו והלכנו עד לרכבת הפנימית ושוב הלכנו והגענו לשער. הגענו בשעה 15:00 כמובן הרבה לפני הזמן אבל לא היינו היחידים.
![]() |
| הרכבת הפנימית בנמל התעופה Newark |
מהטרמינל הצלחנו לדבר עם מרים ולעדכן אותה. נשמעה מודאגת מהנעשה בארץ.
הטיסה הייתה בזמן. הפעם היו לנו מושבים בסוף המטוס (כי הם האחרונים שנשארו ללא תוספת מחיר) לכל אחד מאיתנו מושב מעבר. הופתענו לטובה כי הם היו יחסית מרווחים. בינינו התישבה בחורה שנראה שהיא קצת הופתעה לשבת בין בני זוג. המיקום הוא קרוב לצוות הדילים ולשירותים.
היו חלקים בטיסה שהיא הייתה מאד קופצנית בעיקר מעל האוקינוס. הטיסה קשה ומעייפת. בין שינה, אוכל וצפיה בסרטים. לפתע התעוררתי ולא מצאתי את הכרית לצוואר שלי. חיפשתי במעבר, על הריצפה לפני ומאחורי ואין. שאלתי את הדילות (הרי הם קרובות למושב שלי) ואחת באמת אמרה שראתה את הכרית במעבר ושמה על הארון. שמחתי לקבל חזרה את הכרית והיא שמחה בשבילי. לפני הנחיתה דיברתי איתה שוב וסיפרתי על התהיה שלנו על הבדיקות והיחס בשער בארץ לפני העליה לטיסה לארה"ב. היא מאד התפלאה וההתנהלות הזו לא מוכרת לה.
הטיסה הייתה של 9.5 שעות במקום 11 והקדמנו ב 25 דקות. נחתנו ב 14:05. המטוס טס במסלול שונה מבדר"כ הגענו מעל ים המלח. טיסה בשמי ישראל.
![]() |
| מצג המסך שבמושב |
שי בא לקחת אותנו לכפר יונה. שם חיכתה לנו ארוחה טובה שסיגל הכינה (כמו תמיד) ונרדמנו לכשעה לפני שלקחנו את ג'סי במכונית הביתה. ב 20:40 נכנסנו הביתה. הגענו ללא אזעקות.

































No comments:
Post a Comment