USA 2024 Pocono Waterfalls

 

יום ראשון 22.09.24

13-23 מעלות צלסיוס. מעונן חלקית.

בוקר מחלון החדר

הלילה לא כל כך ישנו נוכח הארועים בישראל. המצב הדרדר והחמיר מאז שנסענו. אנחנו כמובן מקבלים גם כאן את ההתראות של פיקוד העורף.

נסענו צפונה על כביש 209, רצינו לבקר במקדש בודהיסטי בשם Jinyin Temple שראיתי המלצה עליו בגוגל. ממש בצידי הכביש. אבל כנראה שהמקום נסגר לגמרי ורק בחוץ נשארו הפסלים.

כביש זה הוא כביש המפלים. כל מספר ק"מ יש שלט לשביל מוביל למפל כלשהו.

המשכנו בדרך היפה בתוך היער והגענו אל מרכז מבקרים Dingmans Falls Visitor Center במטרה לקבל המלצות לאן ללכת באזור. 

מרכז המבקרים

המקום אכן שווה ביקור. הרנג'רים מאד נחמדים. רנג'רית אחת אמרה לנו שקליטת GPS חלשה ושלפה מפה בה סימנה לאן כדאי לדעתה ללכת. כשאמרתי שאין בעיה כי אנחנו מספיק זקנים כדי לזכור כיצד להבין מפה רגילה הרנג'רית המבוגרת צחקה בהבנה והסכמה.

לא התאפקתי וקניתי בעידודו של אבי בובת דורבן שמתלבשת על היד ואצבעות. חמוד. בפתקית המצורפת לו רשומה אגדה עממית קטנה.

המשך האגדה

כנראה שמכיוון שהיום סוף שבוע הוקמו כאן שני דוכנים. אחד עם דוגמאות של פרוות של חיות מקומיות. מותר לגעת ולמשש. חיה אחת לא הכרנו - בשם Fisher ממשפחת המינק.  מצחיק שלמרות שמו כמעט ולא אוכל דגים.

 

Fhisher

https://en.wikipedia.org/wiki/Fisher_(animal)

דוכן אחר הסביר על עטלפים. מסתבר שיש בפיליפינים עטלף ענק כמעט בגודל אדם. 

בפיליפינים

 

עטלף ענק ולידו הכי קטן

קופסאות פסטה שבה הגרגירים מדמים את כמות היתושים – שעטלף אוכל בשעה.

 

לפתע התרגשות - רנג'ר אחד בחוץ אמר "הינה מגיע הרנג'ר של היצורים הקטנים". רנג'ר שני הגיע עם קופסה ומיהר להיכנס לבנין – הוא הביא קופסה עם מי נחל ובהם יצורי מים קטנים. ברור שחזרנו לתוך המבנה כדי לראות. שם פגשנו את הרנג'ר של יצורי המים הקטנים שהתחיל למיין אותם. סוף סוף אבי פגש מישהו שמתרגש ונהנה מיצורים קטנים ומעריך צילום מאקרו. אבי נתן לו טיפים על צילום המאקרו. הרנג'ר התפעל מהצילומים של אבי כי מזמן חשב להיכנס לתחום הצילום של היצורים שהוא מתמחה בהם.

פרוות למישוש

תחילה ניגשנו למסלול שמתחיל ממרכז המבקרים. המסלול אל Dingmans Falls מאד מסודר עם גשרים מעץ. לאורכו של המסלול שילוט עם הסברים. מכיוון שלא היו גשמים בחודש האחרון הנחלים די יבשים אבל בכל זאת יש מפלים. המפלים חלשים יחסית. 

נחל צמא

 

 מדרגות, הרבה מדרגות. החלטנו להמשיך לעלות בעוד מדרגות. 

 

חשבתי שנראה משם את המפל מלמעלה אבל לא ראו אותו משם בגלל הצמחיה. יפה כאן.

החלטנו לנסוע למסלול הליכה שבמרכז המבקרים המליצו עליו וגם ראיתי המלצה עליו בגוגל – Raymondskill Falls  

 

בתחילת המסלול שמנו לב לגדרות מצידי השביל. תהינו לגביהם: גדרות בטבע, למה ומדוע? מסתבר שהצבאים אוכלים יותר מידי. הגדרות מגינות על העצים הצעירים ולשמור על היער שיצמח ויתחדש.

 

 

 

מבט להמשך הדרך

 

בסופו של המסלול יש מפל. זוג שמע אותנו מדברים עברית ופנה אלינו. שניהם היו מתנדבים בקיבוצים בשנות ה-80. האישה בקיבוץ חפצי-בה, בקיבוץ שאבי עבד כמנהל פיתוח במפעל. הגבר היה מתנדב בקיבוץ מגן ומכיר אנשים בעוטף עזה כולל בנחל עוז ויש לו עדיין קשר איתם. שוחחנו די הרבה זמן בעמידה מול המפל. השמש כבר זזה והגיעה אלינו אז נפרדנו כל אחד לדרכו.

 

 היה טוב שכל ההליכות היו בצל עצי יער וכך לא היתה בעיה עם השמש והיה נעים מאד.

שעה 14:00 והינו רעבים. חיפשתי בגוגל מאפ משהו לאכול בסביבה או בדרך, הרוב פיצריות שהן ממש לא בשבילי (בגלל הגבינות) ומצאתי על הדרך חזרה מסעדה קולומביאנית Pocono Colombian Bakery and Restaurant  

 

המקום הוא גם מאפיה וגם מסעדה לאוכל ביתי. מיד בכניסה ראיתי גריל מסתובב עם עופות שחומים כמו שאני אוהבת. עיני התרחבו והמלצרית ראתה את זה ואמרה שהם מוכנים. בתוך המסעדה העיצוב הוא עם הרבה מיניאטורות מקולומביה.

הזמנתי מנה של חצי תרנגולת עם אורז, סלט ושעועית. היה טעים בטירוף. אבי אכל צלעות חזיר עם הרבה בשר על הצלעות. בקיצור ללקק את האצבעות. כקינוח שתינו קפה שחור קולומביאני שהיה טעים מאד  ונהננו ממנו. אפשר היה לבחור בין 3 חוזקים של קפה. אני חושבת שהבחורה הופתעה ששתינו את הקפה השחור. ראינו שרבים באים לקנות מאפים. המקום הוא עסק משפחתי נחמד מאד.

 

חשבנו עוד להספיק היום לבקר בחנות של North Face  וקולומביה, לא רחוק מבית המלון, אבל עד שנחתי וישנתי קמתי מאוחר מידי. אבי הביט מהחלון וראה שני אילים לבני זנב חיים – לפני כן ראינו רק  עופרים דרוסים ומתים בצידי הכביש. יפה היה לראות אותם כך ונהדר לסיומו של יום מוצלח.

 

צילמתי מרחוק מהחלון

 

מסלול הנסיעה היום