USA 2024 Heritage

 

יום שבת 21.09.24

19-27 מעלות צלסיוס יום יפה.

יצאנו צפונה למקום שמצאתי על המפה לעצירה בדרך לבית המלון הבא שלנו בהרי פוקונו. על עצירה ב Lititz ויתרנו כי זו הייתה סטיה מהדרך שלנו גדולה יותר ממה שחשבנו. אהוד הציע לנו לנסוע לשם. נשאיר משהו לפעם הבאה שנבקר אותו😊

עצרנו ב Berks County Heritage Center  זהו פארק היסטורי במרכז מורשת של מחוז ברקס ממוקם לאורך ערוץ נחל Tulbehocken Creek . ישנם מספר דברים לראות ולחוות כאן. לא ראינו הכל אבל ממה שראינו נהננו.

עוד מהחניה רואים את הפסל הססגוני של הדיסטלפינק Distelfink, שפועל כאן מאז 1985 

פסל הדיסטלפינק (Distelfink) , מאת רמון לאגו -נשר קורא

מתיישבים מאזור הריין בגרמניה, הידועים בתור ההולנדים של פנסילבניה, הביאו איתם את מנהגי העולם הישן ואת מסורות האמנות העממית שלהם כשהגיעו לפנסילבניה לפני למעלה מ-300 שנה. הציפור המסוגננת מוצגת כדי להביא מזל טוב ואושר למשק הבית.  לעתים קרובות אפשר לראות את הדיסטלפינק כחלק מעיצובי אמנות עממית הכוללים צבעוני טריניטי, המייצגים אמונה, תקווה וצדקה, ולפעמים עם גבול מסולסל, שאמור לייצג שיט חלק. הדיסטלפינק במרכז המורשת של מחוז ברקס שוחזר ונצבע מחדש בשנת 2006 כדי להחזיר את הגוונים הנועזים והבהירים שלו המייצגים את המורשת הצבעונית של הגרמנים בפנסילבניה.

 

השלכת הגיעה לכאן

ראיתי בית קטן וניגשתי לראות מה מסתתר בו. אישה בדיוק פתחה את המקום. הסתבר שזה בית ספר של כיתה אחת. בניין שהועבר לכאן כהצלה היסטורית בשנת 2020. האישה התרגשה כששמעה שאנחנו מישראל והסבירה לנו את השתלשלות שימור הבית הקטן הזה. רק העברה שלו עלתה 100,000 דולר ועוד 100,000 דולר לשיפוצים בו. במשך שנים הבית היה בית פרטי עם מטבח בתוכו. את המטבח הרסו כדי להחזיר את מראה הכיתה. 

בית הספר של פלר נבנה בשנת 1847 ושימש כאחד מאחד עשר בתי ספר בני חדר אחד בעיר ברן עד 1931. לאחר סגירתו כבית ספר, הבניין שימש לאחסון תבואה ולאחר מכן הוסב למגורים פרטיים בשנות החמישים.

 

כך נראה כבית פרטי

בית חדר כיתה אחת

 

תנור פחם באמצע הכיתה

מספרת על העברת מיקום הבית

ידית דלת מקורית מאז

ברגע האחרון לפני שהרסו את הבית (כיומיים לפי יום הדין), אדם תרם את הכסף הנדרש בתנאי שישימו שלט עם שם אשתו המנוחה שהייתה מורה. אכן אהב את אשתו.

הנצחת האישה האהובה

 

מצאתי את העברת הבית ביוטיוב:

https://www.youtube.com/watch?v=EF2ZPnDQI2M&pp=ygUYRXBsZXIncyBTY2hvb2xob3VzZSBtb292

 

נרשמנו בספר האורחים ותרמנו 5 דולר.

חיפשנו מישהו שיפתח את המוזיאון (כי לפי השלט הוא אמור להיות פתוח). ירדנו מתחת לבניין וראינו אנשים יושבים בשלווה על כוס קפה כשהבינו שאנחנו מעונינים להיכנס למוזאון, אישה באה איתנו לפתוח את המקום. בהזדמנות זו ראינו שם כרכרות מהימים עברו. מסתבר שהם ממפעל עגלות גרובר ויש שם תצוגה אבל האמת שראינו רק קצת כי לא המשכנו שם ולא ידענו שיש אולי מה לראות גם בקומה השנייה. מפעלי העגלה של גרובר נסגרו בשנת 1971. היא הוגדרה כנקודת ציון היסטורית לאומית כדי להנציח את המשמעות ההיסטורית שלה בתעשייה האמריקאית שחלפה בעבר.  הוא הועבר לכאן על ידי חיל ההנדסה של הצבא במהלך שנות ה-70 ממיקומו המקורי ליד Mt. Pleasant

 

נכנסנו למוזאון שמספר את ההיסטוריה של התחבורה בתעלה.  המוזיאון נפתח בשנת 1978 . קשה לדמיין שני נתיבים בנהר. אחד מסחרי אחד לתושבי הגדה. ברחבי המוזיאון תצלומים רבים, וציר זמן מציין תאריכים חשובים בהיסטוריה של מערכת התעלות. יש העתק בקנה מידה 1/4 של סירה מס' 347, ששטה על תעלת פנסילבניה בבעלות המדינה בין פילדלפיה. במוזיאון יש גם חפצים מתעלת האיחוד, שקישרת בין הנהרות סוסקהאנה - Schuylkil . מהגרים אירים גויסו לחפור את התעלות, ורבים נפלו קורבן לקדחת התעלות בין 1823 ל-1826. אנדרטת זיכרון לכמה מהקורבנות נמצאת במקום ליד המוזיאון. החל בסביבות 1825, סירות תעלות העבירו פחם ממחוז Schuylkil לפילדלפיה באמצעות מערכת הניווט .Schuylkill המערכת ניצלה חלקים מהנהר ו-23 תעלות, שבע במחוז ברקס, במסע של 108 מייל לפילדלפיה. התעלה פינתה בסופו של דבר את מקומה למסילת רידינג, אך עומדת כפרק חשוב בהיסטוריה של התחבורה של האזור  .

 

אני בת ימאי וזו הפעם הראשונה שראיתי ספינה בלי תא לקפטן וההסבר הוא שהיתה רכבת של ספינות שרק הספינה האחרונה שמחוברת לספינות שלפניה ודוחפת אותן שם הקפטן המנווט את הכל. 

יש הסבר מעניין איך מוציאים ספינת מכולה שטבעה והתמלאה במים ובכך כמובן חסמה את התעלה. אחרי שמוציאים את המים מהתעלה קודחים חור בספינה ומוציאים את המים. סותמים את החור ומזרימים מים בתעלה ואז הספינה שוב שטה ואפשר לפנות אותה לשיפוץ ולתת לכל שאר הספינות לעבור. (איתן הוא היה נהנה כאן)

מהמוזאון המשכנו בשביל והגענו אל גשר מקורה שנבנה בשנת 1867, זהו אחד מחמישה גשרים מכוסים בלבד ששרדו במחוז ברקס. הוא רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים ושוחזר ב-1984  חבל  שאי אפשר לעבור דרכו.

זהו הגשר המקורה הארוך ביותר בפנסילבניה, המשתרע 220 רגל על ​​פני נחל  Tulbehocken 

 

 

 

הנחל עכשיו נראה צמא למים. אפשר לעבור אותו בהליכה.

ישנם מסלולי הליכה שונים

 

 

ביציאה מהפארק הזה ראיתי אתר קטן. עצרנו לרגע וניגשתי לראות מה זה. הבנתי שזה אתר הנצחה של המשטרה ושל כל המלחמות לאורך השנים.

לזכר כלבי שירות גיבורים

לזכרו של שוטר

 

ועוד ועוד מלחמות...

בנסיעה ראינו שטחים אינסופיים של תירס אז ברור שיש כאן אנשי האמיש וגם התמרור שמזהיר מכרכרות וסוסים מרמז על כך. בפארק שהינו בו היום ראינו נשים מהאמיש מטיילות עם ילדים קטנים שהיו עליזים ושמחים.

תוך כדי נסיעה ראינו שמות ישובים כמו אפרתה, נצרת, בית לחם, בלפסט (בגלל האירים שהתישבו כאן) היה כאן חופש דת אז הרבה אנשים הגיעו לכאן.

מקום עצירה נוסף היה ב Museum of Indian Culture  

 נכנסנו למוזיאון קטן לזכר האינדיאנים המקומיים שמראה את ההיסטוריה של שבטי Lenni Lenape . אסור היה לצלם בפנים. הבחורה ששם נתנה לנו סיור עם הסברים מעניינים על המוצגים.

 

קניתי בובה יפה של אינדאני חתיך - לא עמדתי בפיתוי ולזכר אימא שלי

בגד כזה הוכן במשך 4 שנים

הסבירה על הבגדים המפוארים. המאפינים הם מאד אישים ומתארים את האדם שלובש אותו. אוהב פרפרים למשל.

 

תמונות מהמקום שמצאתי באינטרנט

היא סיפרה לנו שויליאם פן היה בן הבודדים ששילם על האדמות שקנה מהאינדיאנים מבלי לרצוח אותם.

ויליאם פן קיבל את שטר הזיכיון לשטח ממלך אנגליה צ'ארלס השני. צפונית למרילנד בשנת 1681. כך פרע המלך חוב שהיה לו לאביו של פן. פן רצה לקרוא למקום "סילבניה" בלטינית הפרוש הוא יער. המלך התעקש להוסיף "פן" לזכר ידידו האדמירל – אביו של פן וכך נולד השם "פנסילבניה". המושבה הוקמה כמושבת קוויקרים (קהילה נוצרית נרדפת שנוסדה באנגליה במהלך המאה ה-17. מאמינים כי קשר ישיר עם האל הוא נחלתם של כל בני האדם, ללא צורך בתיווכם של כמרים או אנשי דת אחרים. לא מאמינים בתקפות טבילה בינקות https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D ). והייתה בין 13 המושבות שמרדו בכתר הבריטי. כאשר הוקמה ארצות הברית הפכה המושבה למדינת פנסילניה.

שבטי Lenni Lenape (Delaware) צדו, דגו וחצבו jasper באזור שהפך לעמק Lehigh  האירופים הגיעו לאזור לראשונה בתחילת המאה ה-17 כדי לסחור עם האינדיאנים.  עד 1730, מתיישבים גרמנים נמשכו ליישב את עמק Lehigh לאחר שקראו תיאורים חיוביים של הארץ בפרסומות שקידם ויליאם פן.  בשנת 1737, הבנים של פן הרחיבו את אחזקותיהם באדמות כך שיכללו את רוב עמק Lehigh באמצעות הונאה שלהם את שבטי Lenni Lenape שנקראה "הרכישה המהלכת:

25 באוגוסט 1737, הונאת קרקע שבוצעה על ידי שלטונות פנסילבניה באינדיאנים של Delaware, שהיו השבט הידידותי ביותר לוויליאם פן כשהקים את המושבה במאה הקודמת. הרשויות הקולוניאליות טענו כי מצאו הסכם אבוד משנת 1686, המסיר חלקת אדמת שבט Delaware בין המזלג של נהרות Delaware ו Lehigh  , שהשתרעה עד למרחק של אדם שיכול ללכת תוך 1 1/2 יום - כ-40 מיילים. בנו של ויליאם פן תומס פן (1702–75), שהיה הבעלים של פנסילבניה ב-1737, שכר את שלושת ההולכים המהירים ביותר במושבה והציע פרס גדול למי שיכול לכסות הכי הרבה אדמה.  המנצח, שרץ על שביל מסודר, חצה יותר מפי שניים מהאדמה ש Delaware צפתה - מה שגרם לשבט לאבד כ-1,200 מיילים רבועים (3,100 קמ"ר) מאדמתם.  לבקשתו של תומס פן, חברי הקונפדרציה של אירוקואה עזרו לאכוף החלטה לא פופולרית זו. בתגובה להונאה זו ואחרות, הצטרפו ה Delaware לצרפתים במדינת אוהיו וחזרו להרוס את גבול פנסילבניה במהלך מלחמת צרפת והאינאנים האחרונה (1756–63). ב-1758 המחצית הצפונית של הרכישה הותרה לידי הקונפדרציה האירוקית; Delaware קיבלה 400 פאונד כפיצוי על כך ארבע שנים מאוחר יותר.

באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, ה Lenni Lenape יצאו מהאזור, ואיפשרו לאירופאים ליישב את כולו.

בגוגל מצאתי מסעדה Plaza Azteca - אוכל מקסיקני. הזמנתי Pechuga Al Mole  כי ברור שאין בזה חלב. הגיע חזה עוף ממש טעים עם סלט ירקות עם אבוקדו, אורז והכל היה טעים מאד. כיף.

 

דבר ראשון שמקבלים בכל מסעדה מקסיקנית-נטצ'וס וסלסה

הגענו לבית המלון Staybridge Suites Stroudsburg (East) Poconos, an IHG Hotel  שמחנו לראות את החדר המרווח עם מטבחון מאובזר.

 

 

welcome בשירותים

מטבחון

מכיוון שצברנו שקית נילון מלאה בכביסה מלוכלכת, דאגנו מראש שיהיו לנו מספיק quartes להפעלת מכונות כביסה/מייבש. כאן התברר לנו שאין צורך בכסף כי הפעלת מכונות הכביסה וייבוש כאן בחינם לאורחי בית המלון!!! רק הסבון לכביסה אחת עולה 3 דולר.

חדר הכביסה

 

לאחר שסיימנו עם הכביסה נסענו בחושך ל Walmart  הקרוב למלון, כדי להצטייד בקצת אוכל לארוחת ערב. יש מטבחון שכדאי לנצל. היה מאד חשוך אבל עמדנו במשימה.

התלהבתי משקית גזר ננסי צבעוני. במיוחד מהגזר הסגול.

הגזר הסגור מפנים

אגב סוף סוף המים בברזים טובים לשתיה.

עדכון יומי בטלפון עם מרים.

היה יום מוצלח וכיפי בלי תכנונים מוקדמים. לילה טוב.