USA2024 NJ Evelyn Fam.+Paula&Bernie graves

 

יום שבת 14.09.24

ארוחת בוקר

17-28 מעלות צלסיוס אבל האוויר יבש. כמובן שהתעוררנו מוקדם  מותאם יותר לשעון ישראל. ירדנו לארוחת הבוקר הצנועה כאן. לנו זה מספיק. שאלתי האם יש בביצה המקושקשת חלב. ברור שיש, אבל הם היו ממש נחמדים והכינו לי במיוחד ללא חלב. חתיכות בייקון מלוח אבל טעים. קפה שחור, בננה/ תפוח, לחמים ובגייל'ה שונים. גבינות ויוגורט – לא בשבילי.

 

בבית המלון הזה מכבדים גם כלבים.

גם כאן ראיתי משפחה יוצאת מבית המלון שנראתה כמו לקוחה מסרט דרום קוריאה מבחינת צורת הלבוש.זה מיוחד בשבילי.

נסענו להצטיידות ל Walmart Suppercenter קנינו חבילה של בקבוקי מים מינרליים שיהיה לנו מה לשתות בחדר כולל תה וקפה. יש כאן תחתונים וחזיות במחירים מצחיקים לעומת ישראל. המשכנו לבית הקברות Riverside Cemetery לבקר את קברי פאולה וברני. 

 

בינואר 2020 היינו שם עם איתן ז"ל אחרי שברני נפטר. זה היה בחורף והכל היה מכוסה בשלג ועדיין לא הייתה מצבה לברני והיינו צריכים לחפור כדי למצוא את השלט הקטן עם שמו של ברני. הפעם הכל ירוק. נסענו פנימה בכביש עד למשרדים. הדלת הראשית הייתה סגורה. אולי בגלל שהיום שבת? חזרנו למכונית והופיעה אישה נחמדה שעזרה לנו להתמצא במפה עם האינטרנט בנייד שלי. את הכתובת של אחוזת הקבר הכנתי מראש. שטח הקבר המשפחתי של משפחת דה-גרף נמצא קרוב לכניסה של בית הקברות. כשהגענו לשם על פי ההכונה שקיבלנו נזכרנו שהיינו כאן כבר והלכנו לפי הזכרון וההרגשה וגם עם הראיה הניצית של אבי כך גילה עד מהרה את האבן הגדולה של משפחת דה-גרף. 

Please open the link
https://youtu.be/2MEqZMRNDvM

היה לנו מרגש מאד וגעגועים הציפו אותנו גם לפאולה וברני וגם לאיתן. צילמנו והצטלמנו ואיפה איתן כדי לשלוח ולשתף?! שכולם ינוחו בשלום על משכבם. המקום יפה ושליו.

 

שער בית הקברות

חזרנו לבית המלון כדי לחכות עד הפגישה עם משפחתה של אווילין במסעדה

228 Main St, Ridgefield Park, NJ   .MK Vaencia

שוחחנו טלפונית עם ברברה שבקליפורניה. שמחנו כולנו על השיחה וקבענו שנדבר שוב.

הדרך למסעדה

 

בשעה 14:00 הגענו למסעדה ופגשנו את משפחת בת דודי אווילין בהרכבה המלא שנסעו מניו-יורק לכאן במיוחד לפגוש אותנו. פאמלה עם בעלה ג'ימס והבן שלהם יעקב בן 15 החודשים. את ספנסר עם אשתו הטריה אמנדה וכמובן בעלה של אווילין – דויד. היינו היחידים במסעדה והשיחה קלחה. אין ספק שאנחנו ב"אותו הראש". ספנסר מאד רוצה לבקר בישראל, בעצם כולם רוצים ומקווים שיצליחו להגיע אחרי המלחמה.

המסעדה ברחוב מגורים רגיל

 

הראתי לאווילין תמונה של אחיה בובי, שצילמנו אתמול, וכמעט נשמטה לה הלסת מהפתעה והלם. הוא מאד הזדקן מאז שראתה אותו ויש לו גם הרבה בעיות בריאותיות. עצוב מאד. 

 

הבאתי שקית במבה לילד

 

יעקב הקטן היה מאד מאד עייף. שעת צהריים... בכל זאת נהנה מ"הופלה הופלה רייטר " והיה מרוצה עם חיוך.

 

סבתא אווילין עם יעקב

סבא דויד עם יעקב

 

סיפרו שהאנטישמיות חזקה והם נזהרים מאד. הפסיקו לנסוע בתחבורה הציבורית. 

אמנדה וספנסר

ספנסר נשאר חמוד כפי שזכרתי אותו, הוא עכשיו רופא קרדיולוג בבית חולים במשרה מלאה ומאד מרוצה. אני מאמינה שכל אחד היה רוצה כזה רופא אמפטי ורצון לעזור ולרפא. סיפרתי לאווילין וספנסר שהתברר לי אתמול (בובי סיפר) שסבתא אנה (הסבתא המשותפת שלנו) הייתה חולת לב. כדאי לדעת...  לא מפתיע אותי שאווילין לא ידעה, כי היא צעירה מאחיה ב-6 וחצי שנים. גם אני לא יודעת דברים שאחי ידע. החוויות והידע שחווים במשפחה אחים גדולים הם שונים מהצעירים מהם.

נפרדנו בחיבוקים ונשיקות ובתקווה שניפגש לעיתים יותר קרובות. נשמור על קשר.

כולנו

 

כשחזרנו לבית המלון שמנו לב שמגרש חנייה ענק התמלא במכוניות ויוצאים מהם מוסלמים (ניכר על פי תלבושת הנשים המכוסות) שהולכים ברגל לכיוון הפארק ויש משטרה בכניסה לפארק הגדול. היה מוזר מה קורה?

בשעה 20:30 שמעתי "בום" וחשבתי לעצמי שמצבי חמור יותר ממה שחשבתי - אני מדמיינת בומים. הרי אני בניו-ג'רסי רחוקה ממעלות ומהבומים שם. אבי קרא לי לבוא להביט מהחלון. להפתעתי ראיתי כמות אדירה של זיקוקים שנורים מהפארק לגובה שמעל הבנין שממולנו. חצי שעה לפחות של זיקוקים רצופים. לאמריקאים יש כסף הרי זה עסק יקר. הזיקוקים היו בהחלט מרשימים ויפים. רק למחרת הבנו שכנראה חגגו את יום הולדתו של הנביא מוחמד. החותים ירו על ישראל לכבוד זה - מזה הסקנו את מה שחווינו לילה לפני. 

 

 

טעמנו את עוגת פסטיבל הסתיו שקיבלנו מאניסה. הרגיש לי כמו מבטון. אבי אומר שזה מסוגים שונים של שעועית ומאד סיני. מכיר את זה מזמן שהותו במזרח.

אניסה שאלה האם אכלנו ונכון שמתוק וטעים? כן נו. מה אפשר לענות. אבי אכל את זה. לילה טוב.