USA2024 Seabrook with Mriam Herbst

 

יום שני 16.09.24

14-26 מעלות צלסיוס יום יפה. אתמול במסעדה נקרעה לי הרצועה בשעון, בבית יש לי רצועה חדשה אז בינתיים אהיה בלי שעון יד.

אחרי הצ'יק אאוט מבית המלון בדרך לבית המלון הבא עצרנו ב Walmart לקנות קצת אוכל כי נלחצנו מהכתוב באותיות הקטנות שלא שמתי לב אליהן בארץ – נכתב שם שארוחת הבוקר בחדר האוכל מבוטלת כרגע ונותנים רק בשקית  Take away

 

מחיר ליחידת תפוח אדמה

הכל היה במרחק נסיעה קצר

המשכנו בנסיעה למתחם Jersey Shore Premium Outlets שנמצא ממש קרוב לבית האבות של Seabrook ולבית המלון – צריך להעביר זמן עד שנוכל אולי לעשות צ'יק-אין מוקדם. מצאנו מתחם כמו שאנחנו אוהבים ומכירים מפלורידה, שתמיד עצרנו שם בדרך לפאולה וברני. ממש העתק של המתחם שם. קנינו קצת בגדים  ונעלים ואכלנו צהרים מקסיקני במתחם האוכל.

המשכנו לבית המלון Holiday Inn Express Neptune, an IHG Hotel. הצ'ק-אין הרישמי רק ב 15:00 והפגישה שלנו ב 14:00 אז ב 13:30 אמרנו לעצמנו שננסה להיכנס. בתחילה פקידת הקבלה אמרה שבית המלון מלא והחדרים עוד לא מוכנים. אמרה שחדר האוכל חזר לעבוד ויש ארוחת בוקר שכלולה במחיר (סתם נלחצנו). בסוף מצאה חדר אחד והרי יותר מזה אנחנו לא צריכים. 

 

בלובי מקושט לכבוד הסתיו

 

השארנו את כל הציוד שלנו בחדר ומיהרנו לבית האבות Seabrook Senior Living Community . זו לנו הפעם השלישית כאן משנת 2015. 

בדרך לבית האבות

לקראת הכניסה

 

זהו מקום ע נ ק. 8 בנינים גדולים מחוברים ע"י גשר סגור עם זכוכית ויש מזגן וספסלים לשבת ולצפות על הנוף. 5 מסעדות ו 2 ברים. ספריה, מספרה, בית מרקחת, דואר, נגריה רצינית כתחביב, אולפן טלוזיה במעגל סגור ועוד ועוד. אולמות ישיבה עם משחקים, שולחן ביליארד, פאזלים, קלפים.... 

 

ההרגשה כאילו מגיעים לכוכב אחר. מושבה על המאדים. הזקנים נחמדים ואדיבים מאד זה לזה. שמחים על כל אדם חדש שמגיע / מופיע. בגדול משתדלים כאן לבנות גן עדן עלי אדמות והאמת גם די מצליחים. המון מחשבה מושקעת בכל דבר ודבר. התאמה מושלמת  לצרכי התושבים. מקבלים תמורה עבור כספם (הרב והיקר). התבלבלנו בפרוזדורים הארוכים בלי סוף. ואנחנו לא הראשונים  ולא האחרונים... בדלפק הכניסה הרשמי (כי יש עוד הרבה כניסות אחרות שבעלי כרטיסי מפתח יכולים לפתוח) נתנו לנו דף הוראות מודפס כיצד להגיע לחדר 510 שבחלק הנקרא Flagship Terrace . מרים פתחה לנו את הדלת בשמחה. שלושתנו התישבנו לשוחח. נתנו לה את המתנות שהבאנו לה ובמיוחד את עץ המשפחה המודפס שאילן יצר עם כל מה שידוע לנו עד כה. מרים מאד התרגשה ושמחה. 

עץ המשפחה שאילן הכין ונמסר

 

 

את השלט הכינה בזמנו פאולה ז"ל אהובתנו

הרגשתי שאנחנו מביאים למרים חלק מבעלה מני. כל כך קשה לה והגעגועים אליו גדולים. הוא היה בעל ואבא טוב. ישבנו בדירה עד שעת ארוחת הערב Dinner שהוזמנה ל 18:00 באחת המסעדות יחד עם זוג חברים של מרים. הם יהודים ועוד גבר בכיסא גלגלים גדול וממונע שאח"כ הבנו שהכיסא היה של מני. מרים אחרי מותו של מני, הציעה אותו לחבר הזה. היינו שישה מסביב לשולחן העגול. האוכל טעים ומשביע. אבי נאם הרבה, ענה על שאלות. דיבר כל כך הרבה שהזכרתי לו גם לאכול.

 

היה נחמד להרגיש צעירים, הכל יחסית. מרים תהיה בפברואר בת 93. ליד השולחן עצרה לידנו אישה, חברה של מרים שאחרי שהמשיכה לדרכה, נאמר לנו שהיא בת 102 – לא ניחשתי. היא במצב ממש טוב ויפה.

המלצרים הם סטודנטים שמעבודתם כאן מקבלים מילגה ללימודיהם.

בשעה 21:30 יצאנו מהבניין. כבר חשוך מאד אבל יש לנו רק כ 4 דקות נסיעה לבית המלון. דקה לפני שהגענו לכניסה לבית המלון ראינו בלגן של מכבי אש ומשטרה – תאונת דרכים בדיוק כאן. לא הייתה ברירה ונכנסנו לרחבת חנייה של תחנת דלק וחיכינו שהבלגן יסתדר והדרך תתפנה. החסימה הייתה בדיוק לפני דרך הכניסה שלנו למלון.

מפנים תאונת דרכים

שמנו לב להבדל משנים קודמות בחדרי בית המלון. בזמנו היו מכונות פילטר כמעט בכל מקום והרבה קפה. עכשיו יש יותר תה ומכונות אספרסו עם מעט מאד קפה.

 היינו מותשים מעייפות – לילה טוב.

 יום שלישי 17.09.24 – יום המוקדש כולו לSeabrook

17-24 מעלות צלסיוס צפוי יום מעונן חלקית ללא גשם.

ארוחת הבוקר בבית המלון הזה יותר מגוונת. עדיין ארוחה אמריקאית. רצועות שינקין, ביצה מקושקשת עם חלב (לא בשבילי), תפו"א, דברי מאפה, פנקיק (עושים לבד במכונה), במקרר שקוף יוגורט, חלב וביצים קשות מקולפות – 2 בשקית סגורה , אגוזים, דגנים, תפוחים בננות וקלמנטינות, קפה שחור, מיצים (יש בכל בית מלון). עדיין חסרים הירקות שאינם בתודעה של האמריקאים.

מכיוון שהיה לנו מספר שעות עד היציאה לבית האבות (הוזמנו ל Lunch בשעה 12:00) הסתובבנו מסביב לבניין בית המלון, צילמנו מספר תמונות של פירות בצבע טורקיז על שיחים, פיטריות גדולות ליד גזע עץ. 

אבי צילם אותי תמונה שהשתמשתי כפרופיל במדיה בנייד.

 

כך בונים גדרות מעץ

הגענו למתחם בית האבות מוקדם והסתובבנו קצת. נסענו למקום שבזמנו החנינו את האוטו כשהיינו עם איתן. אבל כל החניות היו מסומנות ולא היינו בטוחים שמותר לחנות. 

בדיעבד התברר שמותר לחנות כאן

הופתענו לראות עץ בשלכת מדהים ביופיו (זה מוקדם לעונה) – כמובן שמיד יצאתי מהמכונית כדי לצלם אותו.

ניסינו להיכנס בכניסה הצדדית שאז מני אמר לנו להיכנס ופתח לנו את הדלת להוביל אותנו לדירה. אבל אין לנו מפתח לפתוח את הדלת הזו. 

כאן להפתעתנו הרבה ראינו צמחי קיקיון -צמח שהינו מאד רעיל ומסוכן . 5 גרעינים ממנו הורגים אדם בוגר וגרעין אחד הורג ילד. הבעיה שגם מגע עלול לגרום להרבה בעיות ובוודאי באנשים זקנים. מדוע שמישהו ישתול צמח כזה כאן? בנחל כזיב חברת שמורת הטבע עובדים קשה כדי לעקור את הצמח הזה לאורך הנחל שהתפשט שם לאחרונה. אפילו עכשיו בזמן המלחמה. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99 הצמח הזה יותר מסוכן מציאניד!

צמח הקיקיון המסוכן

 

לעומת זאת ראינו סנאי חמוד מחפש אוכל.

 צפינו באגם עם המזרקה היפה והינה 2 ברבורים על הגדה ממול. איזה יופי. אבי הבחין בעוד ברבורים בהמשך השביל.  

האגם 

בשקט ולאט התקדמתי לעברם כדי לצלם ואז התברר לנו שהם פסלים מפלסטיק  😊 

 

אבי מבחין בברבורים

המשכנו לכניסה יותר גדולה אשר גם שם צריך מפתח עם הרשאה למזלנו הגיע שאטל (יש שאטלים בין הבנינים וכן לאזור הקניות הקרוב) שהביא דיירת עם המפתח המתאים והיא נתנה לנו להיכנס. כך הגענו מהר ובקלות לדירה של מרים. הגענו בזמן, אלן קיבלה את פנינו בשמחה וחיבוקים. ארבעתנו התישבנו ליד השולחן העגול ל Lunch שמרים ואלן הכינו לנו. 

אחרי הארוחה אלן הראתה לנו תמונות מטיול הקרוז שלה לאיסלנד וגרינלנד. אבי הראה את הצילומים שלו והסביר על הבלוג שלי. אלן נתנה לי את המייל ומס' הטלפון שלה כך נוכל להיות בקשר. היא מאד שמחה לראות את הדפס עץ המשפחה והוסיפה פרטים שידועים לה. בעיקר על בת הדוד שלי דבי.

אבי מסביר לאלן על הבלוג

אחרי הארוחה יצאנו יחד לסיבוב בחוץ. שוב מצאנו עצמנו ליד האגם. למדנו שכל הברבורים כאן מוצבים (כן גם אלה שצילמנו בגדה ממול) כדי להבריח ברווזים ואווזים, כדי שלא ילכלכו את הדשא והשבילים. האווזים גם נושכים כשמגינים על האפרוחים שלהם. מעניין. הפעם באנו לכאן לראות את צבי המים. אלן הלכה להביא קרקרים (למרות השלט שמבקש לא להאכיל). ראינו די הרבה צבים ודגים שבאו לאכול את הפירורים. היה נחמד מאד. הצבים התחרו על הפרורים. צב אחד היה גדול במיוחד והראש שלו נראה כמו אבן גדולה. הוא עלה על צב אחר השאלה למה...

זה על זה

 

הגדול ביותר

 

מצחיק נכון?

טילינו בסביבה הקרובה וסיפרנו למרים ואלן על צמח הקיקיון המסוכן שראינו ולקחנו אותן להראות להן. מסתבר שזו גינה פרטית של מישהי שגרה בדיוק בכניסה למתחם Flagship Terrace שמרים גרה בו. יש גם דירות עם גינה (עניין של מחיר). מרים אמרה שתברר האם הסכנה ידועה לאישה הזו.

נפרדנו מאלן בחום. יש לפניה עוד שעה וחצי של נהיגה לביתה שבניו-יורק. היא מתגוררת חצי שנה בתקופת הקיץ בניו-יורק ובחורף חצי שנה באריזונה.

למדנו שכלבים מתקבלים כאן בברכה והבנה ולהרבה דיירים יש כלבים. גם ראינו כמה, רובם קטנים וזה מובן. גם יש גינת כלבים. על הכל חשבו כאן.

מרים בת הכמעט 93 הולכת די מהר עם הליכון עם גלגלים. היא לקחה אותנו לדואר – לכל אחד יש  2 תאי דואר : אחד פתוח לפרסומות ותא נעול לדואר האישי. ספריה נחמדה, מספרה. 

 

מרים ליד ספר התורה-הפרוייקט של מני. סיפרתי על הפרויקט בבלוג הנסיעה בשנת 2017. הארון נבנה במיוחד בנגריה המקומית.

 קטע מהבלוג מ 2017 https://gleichmanusa2017.blogspot.com/2017/03/56-03-2017-miriam-seabrook-nj.html

 

ליד כל דלת לדירה יש מדף שעליו הדיירים יכולים ושמים ככל העולה על רוחם ומתאים לאישיות שלהם.

מרים מאד רצתה להראות לנו את הנגריה המרשימה לדבריה, אבל לא הספקנו (צריך גם תאום עם מישהו שיש לו מפתח לדלת הנגריה) מכיוון שחברה של מרים לא ענתה לה לטלפון והתברר שהחברה בדיכאון ולא מוכנה לצאת מהמיטה. זה מאד הדאיג את מרים. בינתיים נפגשנו עם חברה אחרת בשם איילין, שהיא רק שנה דיירת כאן. אכלנו יחד ארוחת ערב, במסעדה כמובן. לאחר הארוחה חזרנו כולנו לדירה של מרים כדי להראות לאיילין תמונות צילום של אבי על פי בקשתה של מרים. כמו כן מרים ביקשה שנמצא ונראה לאיילין תמונות של הבתים שלה ביער בצפון ניו-יורק שהיה לנופש והבית בפלורידה. יש לנו תמונות מהביקורים שלנו שם עם הקרוואן בשנת 2015.

אבי, איילין ומרים

 אחרי שאיילין עזבה לדירה שלה המשכנו לשוחח עם מרים. כבר בפרידה ממנה הרגשתי שאני מתגעגעת אליה.

במשך היומיים האלה הכנסנו עניין ושוני בחיי מספר אנשים. נתן הרגשה טובה. מבחינת ניראות השתלבנו יפה הרי אנחנו בגיל המתאים. יכולתי לראות עצמי עושה פאזל גדול על השולחן בלובי (אחד מהם), משחקת משחקי קלפים וגם ביליארד 😊